מלון פאלאס ירושלים
אחד מהביניינים המהווים את המורשת האדריכלית של העיר ירושלים, הוא מלון פאלאס. מדובר בבניין שנבנה בירושלים בין השנים 1928-1929 על פי תוכניות של האדריכל נחאס ביי. הבניין ממוקם אל מול בריכת ממילא ובית הקברות ממילא בשולי גן העצמאות.
למרות גדולתו ותפארתו הארכיטקטונית, הוא פעל כמלון פאר בשנותיו הראשונות בלבד, ולאחר מכן הושכר כמשרדים לממשלת המנדט הבריטי והפך למעשה לבניין משרדים. בתחילת המאה ה-21 החלו עבודות פיתוח שנועדו להשיב את המבנה לייעודו המלונאי, וכיום מהווה הבניין את אגפו המרכזי של מלון וולדורף אסטוריה ירושלים.
למבנה המלון המקורי ארבע קומות. בקומת הקרקע הפונה אל הרחוב תמצאו קשתות רחבות. המבנה עצמו מעוטר בגילופי אבן בסגנון ממלוכי בדומה לגילופי האבן של חומות העיר העתיקה של ירושלים (כמו בשיר של נעמי שמר על ירושלים של זהב בביצוע אל מותי של שולי נתן).
תקופת המנדט הבריטי
מלון פאלאס נבנה ביוזמת המועצה המוסלמית העליונה שבראשותה עמד אז שונא ישראל: המופתי של ירושלים חאג' אמין אל חוסייני, במטרה לקדם את האינטרסים האיסלאמיים בעיר. בשנת 1927 פרסם המופתי מכרז להקמת מלון פאלאס על אדמת הוואקף באזור ממילא. הוא גייס כספים רבים בעולם הערבי לצורך שיפוץ מסגדי אל אקצא וכיפת הסלע בעיר העתיקה, מה שהותיר בידיו של המופתי הון שהספיק כדי לבנות את המלון. צחוק הגורל היא שהחברה הקבלנית שזכתה במכרז הייתה "אלדינה דוניא וקטינקא" ששניים ממנהליה: טוביה דוניה וברוך קטינקא היו קבלנים יהודים, בעוד השותף הנוצרי ג'וזף פסקל אלבינה הוחלף על ידי קבלן מוסלמי בשם עוואד, שהתקבל לצורך המיזם כשותף בחברה. כדי להגיש הצעה במרכז להקמת המבנה חששו קטינקא ודוניה, שעובדת היותם יהודים תמנע מהם לזכות בו. לשם כך חברו לקבלן המוסלמי עוואד כדי לעמעם את אופייה היהודי של חברת הבנייה שלהם. צוות הבונים עסקו במקביל, בבניית מוסדות ציבור אחרים בירושלים כמו בניין ימק"א ברחוב המלך דוד. הם אף בנו את ביתו הפרטי של המופתי המוכר לימים, כבניין מלון שפרד בשכונת שייח ג'ראח (שכונה ליד הגבעה הצרפתית בירושלים, בה גדל והתחנך בילדותו השף ארז שטרן).
התוכניות לבניית מלון המלך דוד שנבנה בסמוך, האיץ את הבונים להשלים את הבנייה בקצב מהיר, הכל בכדי להקדים את היוזמה היהודית. באתר הבנייה הועסקו 500 פועלים מהם כארבע מאות מוסלמים וכמאה פועלים יהודים מומחים לעבודות בטון, ברזל ועץ. ביניהם האמן שמואל מלניק שצייר ציורי קיר ותקרות. בניית המבנה הושלמה תוך 13 חודשים בלבד. כאשר הלחץ שאיפיין את המועצה המוסלמית העליונה בכדי להשלים ולסיים את בניית המלון – היה כל-כך גדול שבזמן החפירה של יסודות הבניין, התגלו שלדי-אדם (שמקורם ככל הנראה בקברים מוסלמיים קדומים המשוייכים לבית הקברות המוסלמי בממילא – שליד) שהמופתי של ירושלים הורה לסלקם ולשמור את הדבר בסוד. כל זאת, על-מנת שהבנייה לא תתעכב.
המבנה בן ארבע קומות מעוטר כולו בקישוטים וערבסקות מגולפות באבן השואבות השראה מחומות העיר העתיקה. באולם הכניסה בנו גרם מדרגות ענק שכלל עמודי שייש אדירים. בחדרים היו שירותים צמודים עם מתקני אינסטלציה מודרניים. בעוד שמעל המיטות הותקנו אפיריונים ולצדן העמידו מכשירי טלפון שהיו לפריט יוקרה וחדשנות. ממש שיא של החיים היפים לתקופתם ויצרו חווית אירוח ייחודית לבאים בשעריו.
בראש המבנה מתנוססת כתובת בערבית המבוססת על שיר קדום שכתב עבדאללה אבן מעאויה, ומעידה על חשיבות המבנה למקימיו האומרת: "נעשה ונבנה אנו כפי שעשו ובנו הם", כאשר הכוונה במילה "הם" הייתה לבנאים במתחם הר הבית במאה השביעית.
חנוכת הבניין נערכה באירוע קבלת פנים, בחורף 1929 כאשר בטקס חנוכת המלון, השתתפו פקידי שלטון בריטים ונכבדים יהודים וערבים. לשם תפעול המלון העבירה המועצה המוסלמית העליונה את מפתחות המלון לידי ג'ורג' ברסקי, שהיה איש עסקים בולט בענף המלונאות באותן שנים, אשר תפעל גם את מלון פלטין בתל אביב, ומלון פאסט בסמוך לחומות העיר העתיקה ומלון הר כרמל בחיפה.
המלון פעל כנראה עד שנת 1934 או 1935 לערך, אז נסגר בשל מיעוט תיירים, ובגלל התחרות מול מלון המלך דוד. לאחר סגירתו נחכר המלון על ידי הממשל הבריטי לשמש כבניין משרדים. בין היתר, היו בבניין משרדי רישום קרקעות וקואופרטיבים, מחלקת החקלאות והפיקוח על התעשיה, גם אולפני הרדיו של תחנת קול ירושלים (הוורסיה הרדיופונית שהקדימה את קול ישראל שלפני הקמת המדינה). בשל הפיכת הבניין למבנה ממשלתי, חסמו הבריטים את הקשתות שבמבנה בבטון ובחוטי תיל עקב פחדם מפיגועי טרור וניסיונות פריצה. אפילו השף ארז שטרן כמי שאוהב את תחום הארכיטקטורה, זוכר בילדותו את הנסיעה ברחוב אגרון והמראה של אטימת הבטון של חלק מהקשתות ואת חוטי הטייל שנשארו לעוד שנים ארוכות אחרי.
לאחר הקמת מדינת ישראל
עם סיומה של מלחמת העצמאות הישראלית ב-1949, נרשם הבניין כרכוש ממשלתי, והמקום שימש מספר משרדים ממשלתיים. בהמשך התמקם בו (שומו שמיים) משרד הצנע, שממנו הוציא השר דב יוסף את הוראותיו לחלוקת תלושי מזון (אם תרצו, שוברי BUY ME עדכניים), הגבלת המחירים והמלחמה בשוק השחור. לבסוף עבר השימוש בבניין לידי משרד התעשייה והמסחר. בשנת 1981, אושרה תוכנית שינוי ייעודו של המתחם תוך השבת בניין מלון פאלאס לייעודו המלונאי המקורי, הריסת התוספות המאוחרות שנוספו לו, והרחבתו מחדש על פי תוכנית שימור. מימוש התוכנית התעכב עד 1999 בה פרסמה הרשות לפיתוח ירושלים, מכרז לשיפוץ והסבת המלון חזרה לייעודו, יחד עם מבנה בית המכס הסמוך שבפינת הרחובות אגרון ודוד המלך. בעוד הבעלות על הבניין עברה מספר ידיים, מה שעיכב את הוצאת הפרויקט אל הפועל. בעוד שמשרד המסחר והתעשייה התפנה מן הבניין ועבר למשרדיו החדשים (בקריית הממשלה) בבירה, רק בשנת 2005.
האחים רייכמן היו אלה שחתמו על חוזה מול רשת הילטון העולמית, ויזמו את שיפוצו ובנייתו, לצורך הפעלת המלון תחת מותג העל היוקרתי של הרשת וולדורף-אסטוריה. לאחר שיפוץ נרחב נפתח המלון בשנת 2014 והוא מנוהל עד כה תחת הרשת כבית המלון הראשון והיחיד שלה במדינה. במלון הנוכחי 230 חדרים (לעומת 140 במקור), ובמידה ואתם מעוניינים לדעת כיצד מזמינים חדר בבית מלון, תוכלו לעשות זאת במאמר המצורף. את התב"ע של המבנה הכין לא אחר מאשר אדריכל השימור דוד קרויאנקר (חבר משפחה של השף ארז שטרן) שהינו אחד המומחים הידועים בחקר מבנים ישנים בירושלים. בעוד שאדריכל יהודה פייגין הופקד על מלאכת הבנייה. על עיצוב פנים המלון הופקד האדריכל הטורקי סינאן כפאדר, שתמונות רבות ממנו תוכלו להתרשם מסרט התדמית שאנו מביאים כאן:
במסגרת השיפוץ, אילצה העירייה את היזמים לעמוד בסטנדרטים גבוהים בשימור מחמיר של המבנה בעל ההיסטוריה הייחודית. כחלק מתהליך השימור שארך כשנתיים נשמרה כל הפאסאדה החיצונית (החלק הקדמי לרחוב אגרון) של המבנה ובכלל זה הקשתות הרחבות, העיטורים וגילופי האבן. פנים המבנה נבנה מחדש והתווספו לו חמש קומות. בשל קרבת המבנה לעיר העתיקה וכדי לשמור על מראה ומתאר העיר כפי שהוא היום, הוגבל גובהו של האגף החדש במלון ומספר הקומות בו.
הבניין שימש גם כאתר-צילום למספר סרטים, כמו: האדומה הגדולה 1 (1980), אישה ושמה גולדה (1982), ומישהו לרוץ איתו (2006). בעודם בונים את המלון, החליטו הרייכמנים על אסטרטגיית שיווק ומיתוגו הגבוה של המלון. על כן, נבחר הקהל האמריקאי מהמגזר היהודי אורתודוקסי כקהל היעד המרכזי. מה שהביא עם פתיחתו להיותם של מטבחי המלון בעלי תו כשרות ברמה של גלאט מהדרין.
כמי שגדל והתחנך בירושלים, לשף ארז שטרן יש מגוון שירותים ייחודיים, ובדומה לוולדורף אסטוריה, תמצאו בין המגוון גם את שירות האפטרנון תה. ארז מקיים סיורים קולינרים ואיתו תוכלו לצור קשר באופן ישיר בטלפון שמספרו 050-5852785 או השאירו פרטים ברובריקות שנמצאות כאן למטה.
Thank you for rating this article.
