המשקאות האייקונים ביותר של ג'יימס בונד
לאור צאתו של הסרט ה-25 במספר (אין זמן למות) לאקרנים של ג'יימס בונד בכיכובו של דניאל קרייג, החלטנו להרים כוסית לכבודו. לשם כך הרכבנו עין מוזהבת (golden eye) עם משקאות האלכוהול האהובים על 007 לאורך השנים, הסיפורים הסרטים וההרפתקאות.
הכלל הזה כבר הפך לעובדה ידועה ומוכרת, כי תעשיית הסרטים מכל מיני סיבות, מצאה דרכים מגוונות כדי להגדיל את רווחיה. בין שאר הדרכים תמצאו יצרנים של מותגי-על נותנים חסויות (ספונסרשיפ) ע"י נתינת הזכות להפקות הסרטים ולדמויות שמשחקות בסרטים – להשתמש במותגיהם. בשיטה זו, היצרנים והמשווקים משלמים כסף רב כדי להטמיע את מוצריהם בסרט בידיעה שעיניים צרכניות רבות יצפו בסרט וירצו לקנות או לרכוש את המותגים בהמשך.
חברת ההפקות של סרטי ג'יימס בונד (EON Productions) היו בין הראשונים שהפנימו את השיטה ומראשוני המשתמשים במותגים שונים, כמו פרטי לבוש, פרטי מזון ומשקאות שונים (שיפורטו בהמשך), כלי תחבורה, כלי שולחן מעודנים (לנימוסים והליכות שולחן) וגאדג'טים טרנדיים שונים. כל זאת כחלק מהדגשת ההילה סביב הדמות המרכזית כמי שמייצג את החברה הגבוה וחוג הסילון (ג'ט-סט) של האליטה הבינלאומית שהתפתחה לאחר מלחמת העולם השנייה. במידה מסוימת תעשיית הסרטים שימשה כדוברת ותועלמנית מובהקת במלחמה הקרה בין הגושים ואפילו הדגישה וקידשה את הצריכה, חיי הזוהר והמותרות המערביים (או לפחות השאיפה אליהם). בעוד ג'יימס בונד עצמו, ששימש כסימן היכר לג'נטלמן, הרפתקן, תמיד בצו האופנה, סוחף נשים, ורודף שמלות. לעומת חיי הצמצום הסגפני והשוויון המאולץ שחייבה המעצמה הסובייטית – קומוניסטית (מרוסיה באהבה) מנתיניה במזרח.
וודקה מרטיני
מרטיני יבש, וודקה, קליפת לימון.
"מנוער...לא מעורבב" מתוך הסרט ד"ר נו.
איאן פלמינג הכותב, היוצר וממציא דמותו הבידיונית למחצה של בונד למד את אהבתו למשקה המרטיני בבר דיוק בסנט ג'יימס בלונדון. האגדה מספרת שזהו גם המקום בו החל בחידודי לשונו על המשקה "מנוער, לא מעורבב!".
בונד השאיל בחדווה את אמירתו של פלמינג, למרות שעד הגעתו למסכי הקולנוע, כבר הצליח לשנות את טעמו באלכוהול מוודקה למרטיני. זו הייתה בחירה אופנתית נועזת בזמנו ללוחם קר מזג כמו 007.
הגשה: כוס משולשת על רגל.
שמפנייה
"זה אולי לא מותג ידוע ומוכר, אבל זו בטח השמפנייה הטובה בעולם" מתוך הסרט קזינו רויאל.
בהופעותיו הראשונות, בונד מעדיף שמפנייה בהירה מזן שרדונה מבית טטינג'ה (Taittinger). בשלב מסויים הוא אפילו מוצא חיבה גדולה לבציר 1945 (קשה למציאה בשוק החופשי של ימינו). בימיו של רוג'ר מור בתפקיד (שיאן בגילום דמותו) נראה שינוי בטעמו של 007 בכל הקשור בשמפנייה, וזה הפך להזמנה של בקבוק בולינג'ה (Bollinger) בסרט חייה ותן למות. הסגנון של שמפנייה זו, עשיר קלות עם סימנים לטעמי בריוש ופירות אדומים שבונד כל כך אוהב ולא משאיר אחריו סימנים (בכל זאת...סוכן סמוי).
הגשה: כוס פלוט על רגל המיועדת לשמפניה.
וויסקי מקאללן 50 שנים
"זה לבטח אחד מן האהובים עליך, אני מבין" מתוך הסרט סקיי-פול.
בין שאר אהבותיו לטיפה המרה (קוקטיילים ושמפנייה כאמור), הגיבור שלנו לא בוחל בוויסקי סינגל מאלט. בסרט סקייפול – נבל העל, ראול סילבה המסתורי, מגיש לבונד שוט של מקאללן שזוקק ב-1962. אין באקט זה אלא כדי לגלות כי הוא עוקב אחר גיבורנו מקרוב (אולי אפילו מזה שנים) ואפילו רומז (לא בלי שידענו זאת בעצמנו – קודם לכן) שחשבון ההוצאות של בונד בארגון המודיעין הבריטי (MI6) הוא למעשה...חסר גבולות (ומי מאיתנו לא היה רוצה חשבון פתוח לפינוקים...הרי אתה חיי רק פעמיים).
הגשה: כוס זכוכית נמוכה (לו-בול).
אמריקנו
"בחוץ, על מדרכות ובשמש הקופחת, אין מקום לשתיית משקאות חדים, כבדים ופומפוזיים כמו וודקה, וויסקי או ג'ין. בבית קפה אדם חייב לשתות משקאות קלילים ומתגלגלים על הלשון, המשתדכים ביחד עם הנוף והקהל. ובונד...ובכן, הוא מקפיד להזמין אמריקנו". מתוך הסרט לעינך בלבד.
בין שאר מעלותיו ויכולותיו של ג'יימס בונד תמצאו את ידיעתיו בהזמנת המשקה הנכון, באירוע הנכון ובזמן הנכון. כך למשל, ברומן הראשון (1953 עם קזינו רויאל), הוא יורד לבר ומחליט שהזמן מוקדם מדיי לאלכוהול חריף ובוחר במקום זאת באמריקנו. זוהי בחירה מצוינת המשלבת אפריטיף עם משקה מושלם בהמתינו לשותף-קולגה מארגון ה-MI6 שאמור לעבור.
רוצים מתכון כדי להכין בעצמכם? משקה אמריקנו (ולא זה, על בסיס קפה) מכיל 25 מ"ל קמפרי,
25 מ"ל קוצ'י וורמות' די טורינו או כל וורמות' איכותי אחר שיש ברשותכם.
הגשה: הכינו כוס זכוכית גבוהה (היי-בול) עם קוביות קרח ומזגו ממעל מי סודה.
לקישוט: זסט מקליפת תפוז אף על פי שבונד מפרט בדרישתו מהברמן שהוא מעדיף זסט מקליפת לימון. מי אנחנו שנתווכח?
וואספר
"אינני שותה יותר ממשקה אחד לפני ארוחת הערב. אבל אני כן אוהב את המשקה שלי גדול, חזק, קר מאוד ועשוי היטב". התוודות עצמית של ג'יימס בונד, מתוך הסרט קזינו רויאל.
בונד משקיע בקוקטייל המזוהה איתו תוך תזוזה והימור על משחק בקארה שנראה חשוב אך למעשה מול יריב מגוחך בדמות Le Chiffre (המספר בתרגום מצרפתית). המשקה עצמו נחשב סולידי ומכיל ג'ין, וודקה, וליקר מריר – משהו כמו לילט. גיבורנו מקשקש שהוא חייב למצוא שם כותרת מוקפד למרטיני, כאשר בסופו של דבר קורא אותו על שם חברתו לאותה הרפתקה: וואספר לינד. את המתכון המקורי קשה לשחזר היום לאור היעלמותם של חלק ממרכיביו או בגלל שינויים אחרים שנעשו בו מאז שנות ה-50. כיום נהוג לערבב את המשקה על פני שיקשוקו.
הגשה: כוס משולשת על רגל.
סקוץ' וסודה
"תה בבקשה, האמונד". M פנתה במבט אל בונד "או שמא תיקח וויסקי וסודה?" "וויסקי בבקשה, אדוני" ענה בונד עם הקלה אינסופית. מתוך הספר בשירות הוד מלכותה.
בזמן שהסרטים הציגו את בונד בתור שתיין עם העדפות צריכה של מרטיני, בונד של פלמינג מוצג כמי שצרך לפחות חצי-חצי בכל הנוגע לוודקה וג'ין. אם תבדקו את 9 הסיפורים הקצרים על בונד ו-12 הרומנים, תמצאו דווקא את העדפתו לסקוץ' וסודה. זה גם משקה בבחירה ראשונה של חברו מה-CIA פליקס לייטר (בסרט חיה, ותן למות) ועוד ברבות מהרפתקאותיו השונות בכתב שלא מובאים לכדי ביצוע בהכרח בסרטים השונים, אע"פ שגם פה זה תלוי בשחקן שמגלם אותו. במיוחד חשוד הדבר אם לוקחים בחשבון שדמותו של בונד בנויה על עצם לאומיותו החצי סקוטית.
הגשה: כוס זכוכית נמוכה (לו-בול).
רוצים לשמוע על סדנאות אוכל בכלל ועל כזו מלאת אלכוהול? פשוט הקליקו על הלינקים ותהנו מהמגוון של השף ארז שטרן מציע.
Thank you for rating this article.
