לואי ויטון: מסע של טעם, זמן ומזוודה אחת
בכל פעם שאני סוגר רוכסן של תיק נסיעות לפני עלייה למטוס, אני חושב על לואי ויטון. לא כי יש לי מזוודה או תיק שכאלו (הלוואי), אלא כי האיש הזה – נגר צרפתי פשוט בן המאה ה-19 – הבין את מהות המסע הרבה לפני שהומצא הדרכון הביומטרי או קונקשן של שלוש שעות בנמל תעופה בדובאי.
השנה היא 1835 ולואי, בן 13 בלבד, יוצא מהכפר הקטן אנשיי (Anchay) בגבול שווייץ – צרפת לעבר פריז – ברגל. שבועות של הליכה, שינה באורוות, עבודה מזדמנת אצל חקלאים. ילד שלא חשש מהכביש הפתוח. וכמו כל טבח ושף שמתחילים מפעולות פשוטות ובסיסיות, כמו קילוף תפוחי אדמה, שטיפת כלים ומטלות "שחורות" אחרות במטבח המקצועי, גם וויטון התחיל מלמטה כשוליית נגר אצל מארי אנר, יצרן מזוודות מהשורה הראשונה.
העשור שבא אחר כך שינה את פני הנסיעה באירופה – ולואי ויטון היה שם בדיוק בזמן. רכבות ואוניות הפכו את המסע לנגיש יותר, ואצולת אירופה ביקשה תיקים שיאחסנו את שמלות הערב שלהן מבלי לקמט קפל. מן הימים ההם נותרה רק החשיבות של אריזת מזוודה בצורה הנכונה (טיפים בלינק). כאשר ב-1854, הוא פותח את חנות האטלייה הראשונה שלו בפריז, ומשיק את המהפכה השקטה: מזוודה שטוחה, קלת משקל לנשיאה עצמית, עם מכסה ישר שאפשר להניח עליה עוד מזוודות. תחשבו על משחק טטריס (Tetris) המוכר והידוע, רק עם סטייל. על כל המזוודות הושם פטנט (חדש לתקופה) שכלל נעילה חיצונית עם מפתח זעיר. כל זאת כדי לאבטח מפני גניבות וסחיבות. עם השנים הוסיפו גם מונוגרמה ייחודית עם ראשי התיבות כדי לבדל בין תיבות ומזוודות אחרות, והוסיפו גם ראשי תיבות של שמות בעלי המזוודות, כדי לבדל בין מזוודות דומות של נוסעים שונים על אותה רכבת או אפילו בקבלת מזוודות בדלפק הקונסיירג' של בתי מלון, שאיחסנו את שועי העולם כמו מלון ריץ בפריז ודומיו. היום כמובן, צביעת ראשי התייבות על תיבות ומזוודות הפכו לתגי שם המחוברים לידית המזוודה.
photo credit: Sam Szuchan
כבר הרבה זמן שאני חושב לכתוב מאמר על המזוודות המזוהות כל כך עם בית לואי ויטון. ואתם בטח שואלים למה? אז התשובה שלי, נחה על עצם העובדה שעולם הקולינריה העילית והאירועים הפרטיים שמוציא לפועל השף - ארז שטרן, קשורים באופן ישיר עם עולם היוקרה (Luxury World) של Louis Vitton. כי אם תעצמו עיניים לרגע, תראו את ההקשר כמוני: מסילת רכבת נושקת לגפנים של בורדו, אדון מכובד במקטורן משי יורד מהקרון, לצידו תיק עור בגוון דבש, מעוטר בפסי זהב עדינים. הנהג ממתין עם כרכרה, השף ארז שטרן מבשל בעבורכם כבר את הקונפי ברווז במטבח האחורי של האחוזה. ובלילה – ארוחת ערב צרפתית אמיתית: עם פואה גרה כמנה ראשונה, וסומלייה אדיב המגיש יין שאבלי צונן בכוס קריסטל עדינה ואלגנטית, וקינוח שמזכיר את המסע. אולי טארט אגסים עם וניל ממדגסקר.
אבל לואי לא עצר שם. בנו, ז'ורז', הצטרף לעסק ויחד הם הפכו את שם המשפחה למותג. הדגם המפורסם עם המונוגרמה – LV – הושק ב-1896, לא רק כסמל סטטוס אלא גם כתגובה לפריצות רבות למזוודות נוסעים והניסיון לשמור על חפצים. כל מי שטייל ברכבת הלילה של האוריינט אקספרס בין פריז לוונציה ועד איסטנבול, ידע: אם יש לך מזוודה של לואי ויטון, אתה מישהו!!!
כאן בדיוק המקום להכניס את החיבור האישי שלי. לפני מספר שנים, בנסיעה קולינרית לצרפת, מצאתי את עצמי במוזיאון לואי ויטון שליד פריז (כמו בסרטון הצרפתי של סטפן ברן המציג בתוכניתו: "ביקורים פרטיים" במקומות ייחודיים ואחורי הקלעים של מותגים מסורתיים ולא שיגרתיים). בין קירות זכוכית וניחוח עור ישן, ראיתי מזוודות שבתוכם (פנים התיבה) עוצבו למטבחי מסע – עם תאים לבקבוקי יין, מגירות לתבלינים, קופסאת ברביקיו מתקפלת ואפילו מארז מיוחד לגבינות קשות (כאלה שלא מריחות יותר מדי). חשבתי לעצמי – מיהו הגאון שחשב לשלב בין מסעות וטיולים, עיצוב אסטתי, וארוחת טעימות מושלמת בטבע (כמו בתחקיר המובא כאן בתרגום לעברית)?!
עם התפתחות התעופה האזרחית ברחבי העולם, והדמוקרטיזציה שעבר על ענף התיירות... הפכו המזוודות הממותגות למותרות יקרות. כך שבשנות השמונים לואי ויטון נמכרה לברנאר ארנו, שהפך את חברת היוקרה המזוהה עם אירועי יוקרה והחברה הגבוה ולתאגיד על (LVMH) המגלגל כ-85 מיליארד אירו והתפתחה לאורך השנים על ידי רכישות ומיזוגים של מותגי יוקרה נוספים ופיתח אותה לקונגלומט המזוהה עם מותגי היוקרה בתמהיל תיק האחזקות שלה. גאוניותו של ארנו הייתה בכך שהוא המציא מחדש והצעיר את המותג, כך שאמנים שונים ממגוון דיסיפלינות ותחומי עיסוק הוזמנו לתת את הטאץ' שלהם ולעדכן עיצובים של תיקי לואי וויטון. המהפכה התדמיתית שינתה את המותג מקצה לקצה והפכה אותו למותג נחשק, עדכני ופופולרי כמו בשיר של להקת M על פופ מיוזיק. ביפן למשל, רמת החדירה של המותג כל כך גבוה ש-85% מהנשים מחזיקות פריט כלשהוא של לואי ויטון במלתחותיהן. זה לא חייב להיות תיק בשווי 10,000 $ אלא אפילו פריט קטן כגון: ארנק, חגורה או מחזיק מפתחות. לימים, יגידו על בידול המותג בכך שלואי ויטון - אף פעם לא עושים ימי מכירה (סיילים או SALE בלעז) ואף פעם לא נותנים הנחות, באף אחת מהחנויות שלהם ברחבי העולם.
במובן מסוים, כל תושבי כדור הארץ הינם סוג של לואי ויטון. פשוט כי כולנו אורזים חלומות בתיק, יוצאים לדרך לא ידועה, מלקטים טעמים, ריחות, טקסטורות, זיכרונות ובכך מרחיבים את חוויות החושים שלנו. כל מסע הוא חיבור בין תרבות, זמן ומקום – אולי כמו דרך המשי, ולואי ויטון פשוט ידע לתפור את זה בצורת מזוודה.
היום, כשמותג לואי ויטון מציע גם בגדים, שעונים, ונעליים – חשוב לזכור שהסיפור השיווקי מאחורי המוצר הוא חוויית מסע. מהרצון לארוז את העולם כולו בתוך תיבה יפה. ואולי זו הסיבה שמטבח וטיולים (תיירות) תמיד ילכו יחד: כי בסוף, בין ביס למזוודה, כולנו מחפשים את הבית שבדרך (Home Away from Home).
וטיפ קטן לסיום – אם אתם זקוקים לשף שיוביל אתכם לסיור קולינרי ברחבי צרפת ואירופה, חפשו את מסלולי ההשראה של לואי ויטון. תמצאו לא רק איך להזמין חדרך במלונות בוטיק, אלא גם בתי קפה מסוגננים, מסעדות ואפילו מלונות שנבנו ברוח המסע. והכי חשוב: תמיד השאירו מקום קטן בתיק – אולי לגבינה, אולי ליין, ואולי לזיכרון חדש.
אם חשוב לכם הסגנון, הסטייל והמיתוג, לשף ארז שטרן יש מגוון פתרונות קולינריים המתאימים לכל כיס, או במקרה דנן: לכל תיק ומזוודה! פשוט התקשרו 050-5852785 ותהנו מיחס אישי וממטעמים מעשיו ידיו.
Thank you for rating this article.
